יום ראשון, 26 בספטמבר 2010

כירופרקטיקה לכאבי ראש


כל אחד אשר סובל ממחלה או כאב כלשהו וזה לא משנה אם זה מחלה זמנית או תסמונת אספרגר , ילך לרופא. השאלה היא לאיזה רופא? עבור 20% מהאוכלוסיה כאבי הראש הם יותר מסתם אי נוחות זמנית, הם חוזרים לעיתים תכופות, מפריעים לתפקוד, ויכולים לשבש את כל שיגרת היום שלנו, במידה ואנו אנשי משפחה בעלי ילדים או תינוקות הדבר יכול להיות קריטי, לפעמים כאבי הראש כל כך חזקים  כדי ריתוק למיטה.   רופאים מציעים מספר משככי כאבים ולפעמים שום דבר לא עוזר אולי כירופרקטיקה תעזור.
רגע לפני שנגיע לכאבי הראש, מה זה בכלל כירופרקטיקה? כירופרקטיקה זו רפואה שעוסקת במערכת השלד, השריר והמערכת המיופציאלית שזה שריר ורקמת החיבור ומערכת העצבים, כל הבעיות הקשורות למערכות האלה.
כמו כן כירופרקטיקה יעילה מאד בטיפול בכאבי גב ועמוד שידרה. לדוגמא אמא שיש לה בעיות ביציבה כתוצאה משימוש לא נכון מנשא לתינוק, או עמידה לא נכונה זמן רב יכולה לסבול מכאבי גב כרוניים חוזרים שכירופרקטיקה יכולה לסייע בהם.
הכירופרקטים מאמינים כי כאבי ראש הם תוצאה של מגוון לחצים ומתחים גופניים ונפשיים. ההנחה הבסיסית היא שבעצם מערכת העצבים היא זו ששולטת לנו בגוף וברגע שאנחנו מסירים עומסים אם זה דרך מערכת השלד, אם זה דרך דיסקים, אם זה דרך מערכת השרירית ורקמת החיבור שיוצרים לחץ על מערכות העצבים אז המערכת הזו יודעת לתפקד בעצמה ויש לה את על הכלים. זו המערכת הבסיסית. סיבות נוספות נפוצות להתפתחות כאבי ראש הם תמיכה לא נכונה של חוליות הצוואר, נעילת לסתות וכאבי גב.
ישנם המון חולים הסובלים מכאבי ראש, מתי כאבי הראש הם כאבים שיכולים להיעזר ע"י כירופרקטיקה ומתי לא? האם קיים כלי / קריטריון שניתן לדעת מתי ניתן לעזור לחולה באמצעות תרופות או כדורים? רוב כאבי הראש הם בעצם כאבים שהם ללא ממצאים פתולוגיים. כשיש ממצאים פתולוגיים אם זה גידולים או מחלות אורגניות אחרות (לא עלינו) אז הן מטופלות כברונמצאות ע"י אבחון רפואי לכל דבר.
הכירופרקטיקה היא בעיקר לכאבי ראש מסוג "טנשן הדק" וכאבי ראש שנובעים ממפרק הלסת שהרבה מאד אנשים סובלים מזה. בעולם המערבי נמצאים בעומס מאד רב אם זה רגשי, עומס מחשבתי, עומס של קריירה, עומס משפחתי וכדומה. כל העומסים הללו יוצרים המון עומס בשרירים. על איזה שרירים מדובר?
הכוונה לשרירים של מפרק הלסת, מפרק הלסת מחבר בין הלסת התחתונה לגולגולת (הלסת העליונה). זו העצם היחידיה שלמעשה תלויה באויר בין שני 2 מפרקים. כאשר יש עומס על השרירים הללו נוצר לחץ גם על עצבים וגם על כלי דם, זה מדמה בעצם כאב ראש, כאב שיניים, כאבי אוזניים. בדיקה אצל רופא המשפחה או רופא השיניים או רופא אף אוזן גרון תראה שהכל תקין, לא נמצאו שום ממצאים אך בכל זאת יש כאבים. הסובלים לא מדמיינים.
לסיכום, הכאב אכן קיים ונובע מעומס של שרירים ואפשר לטפל בו בצורה מאד פשוטה ולא חייבים לסבול. הטיפול הוא משולב ותלוי בחומרת המצב, היות והכאב נובע מעומס רגשי / מחשבתי שיכול להיגרם בין היתר גם מחרדות או דאגות. בטיפול בכירופרקטיקה לכאבי ראש לומדים טכניקות נשימה, טכניקות להורדת מתחים, עיסוי ועוד. כבר לאחר הטיפול הראשון תרגישו בתוצאות.

לאמא הטרייה – איך להימנע מכאבי גב?

 
התחילו לך כאבי גב? אז ככה, או שזה הזדקנה או שנירדמת על הספה בסלון או שמדובר באמא טרייה. ביום אחד נולדה משקולת במשקל של 3.3 קילוגרם פחות או יותר ואף אחד בעצם לא לימד אותנו איך להרים אותה נכון. למה בעצם לכל האמהות הטריות יש כאבים בגב ואיך ניתן למוע אותם?
נשים אחרי לידה בד"כ מתחילות את המירוץ הזה של האמהות, את המרתון הקשה האינסופי, בלי חגים, בלי חופשים ולילות בנקודת פתיחה מאד חלשה. ההיריון הארוך מחליש מאד את כל הגוף, את כל השלד, את היציבה. הלידה כשלעצמה היא סוג של טראומה לגוף, אירוע מאד אגריסיבי, קשה, ארוך. בבת אחת מתרוקנת הבטן, שרירי היציבה מעט מבולבלים וחלשים וצריכים שוב ללמוד לאזן את עצמם. דווקא שצריך את כל האנרגיות ואת כל הכוח והשמחה וההתרגשות נכנסות האמהות לתקופה של עייפות מאד קשה, כל הכאבים מתחילים ובנוסף לזה יש להן משקולת ביד של 3 קילוגרמים בערך שהולכת וגדלה מדי יום .
כמו ברוב הניתוחים גם לאחר הלידה חשוב לשכב ולנוח כמה שאפשר בחודש וחצי הראשונים כמה שאפשר (אחרי ניתוח קיסרי התקופה היא עד 10 שבועות). חשוב להקשיב לגוף, הכוונה לא מדיטציה או היפנוזה אלא לתת לגוף את הזמן ריפוי שהוא צריך ואז לאט לאט לחזור לכושר. הכוונה היא לכושר מתאים כי מה שעשינו בגיל 20 כבר לא מתאים אחרי לידה, להתאים את הכושר למצב הגוף החדש כדי שהוא באמת יהיה פונקציונלי ויתמוך בחיים. כמה זמן אחרי הלידה אפשר לחזור ולעשות כושר?
את רצפת האגן אפשר להתחיל לכווץ ולחזק מיד אחרי הלידה במהלך משכב הלידה. אחרי 6-10 שבועות אפשר להתחיל בהדרגה לחזור לפעילות בצורה הדרגתית. כושר זה לא מותרות זה איכות חיים ולפני חזרה לגזרה ומעבר לבריאות האישית מדובר פה גם על מוצרי תינוקות כגון סלקל כיוון ששום אמא לא יכולה להרשות לעצמה שיתפס לה הגב כל שני וחמישי או שהיא לא תאכל לרוץ בפארק אחרי הילד.
על מנת להקל על עומסים שיושבים על השלד מומלץ לאמץ לחיי היום יום מספר פעולות. דבר ראשון, הנקה. תנוחות הנקה נכונות לגוף, אחרי שבועיים של הנקה לא נכונה מבחינת התנוחה כל הגוף כבר כואב ותפוס וכל ההנקה הופכת להיות מסורבלת, כואבת ולא נעימה. מלכתחילה חשוב למצוא את המצב של לשבת זקוף עם תמיכה מתחת לרגליים (אולי שרפרף) ולזרוע (אולי כרית), להחזיק איפה שצריך אחיזה בטוחה אבל איפה שאפשר גם להרפות.
שנית, הרמה התינוק על הידיים. באופו טבעי אמהות מרימות את התינוק על אותה הכתף אז לשים לב להרים ולהעביר את התינוק גם לצד הפחות נוח. לדאוג באופן מודע להעביר את התינוק כי זה יוצר א-סימטריה בגוף, זה יוצר כאבי גב וזה יוצר שינויים של ממש בשלד. נקודה נוספת שמחזקת את החלפת הכתף היא הנקודה שהחזקת הילד על אותה הכתף כל הזמן גם יוצר א-סימטריה אצל התינוק, התינוק מתרגל להסתכל רק מצד אחד. במצב שכזה התינוק בונה את הכוח והשרירים שלו ולאחר כמה חודשים פתאום רואים שהוא עם נטייה הצדה והולכים לפיזיותרפיסט ע"מ לנסות לתקן.
נקודה נוספת היא כאשר מתכופפים לתינוק ששוכב על הקרקע יש לכופף את הברכיים ולא את הגב. נקודה חשובה לא רק בזמן היריון אלא לכל התכופפות שהיא.
לסיכום, התקופה של אחרי ההיריון היא לא קלה ודורשת אנרגיות רבות תקופה שב הגוף עייף וחלש וצריך אותו חזק ובריא. צריך לדעת לעבוד נכון עם הגוף כדי לשמור על עצמנו ולהכין את הגוף לגיל יותר מאוחר.

יום רביעי, 18 באוגוסט 2010

יציבה נכונה אצל ילדים - דגשים

יציבה נכונה יכולה להשפיע על בריאות הילדים ולשפר את חייהם. תיקון יציבה בקרב ילדים יכולה למנוע את שחיקת עמוד השדרה ופריצות הדיסק בגיל מבוגר יותר"  ברבות השנים למדנו שבריאות הוא מצב הבא מתוך הגוף. יכולת הגוף להתקיים, להסתגל ולהתאים עצמו למצבים משתנים מגדירה את רמת בריאותו. בריאות הגוף אינה מבוססת על קיום סימפטומים, אלא על יכולתו להסתגל לסביבתו הפנימית והחיצונית. מצב זה של איזון הגוף נקרא הומיאוסטזיס שהוא מצב של איזון ושמירה על היציבות הפנימית של הגוף. יציבת הגוף משקפת איזון עצבי, שרירי ומוטורי במבנה השלד ומצביעה לרוב על תקינות ובריאות בגוף הילד. איזון זה של הגוף סומך על מעבר מידע מדויק מהסביבה לחוט השדרה. לשם קליטה משתמש הגוף במגוון RECEPTORS (חיישנים) הממוקמים ברובם במפרקים, גידים ושרירים. אלו מעבירים מידע ממערכת עצבים סביבתית (PNS) למערכת עצבים מרכזית (CNS) ומשם ע"י רפלקס ומשוב למערכת האוטונומית. המידע הנכנס אל מערכת העצבים המרכזית משפיע על תפקודי הגוף השונים, לרבות תפקוד מערכות הגוף השונות האחראיות על חיסון הגוף, אספקת חמצן, תזונה ועוד. מבנה ותפקוד עמוד השדרה משפיעים ישירות על המערכת העצבית. תקשורת עצבית משפיעה על תפקוד הגוף ובריאותו. עם צעדיו הראשונים והתבגרות הילד חשוב להורה לבחון את היציבה שלו. שינויים תפקודיים או מבניים במפרקי עמוד השדרה והרקמות סביב פוגעים בשלמות ותקינות המערכת העצבית ועלולים להשפיע על תפקוד מערכות איברים ובריאותו הכוללת של הגוף. כבר בגיל צעיר יכול הדבר להוביל לשינויים בלתי תקינים במבנה עמוד השדרה. מצב זה בא לידי ביטוי ביציבה גרועה וכמו כן באפשרות לחוסר איזון בשאר מערכות הגוף. תקינות המידע הנכנס לתוך מערכת העצבים והמידע היוצא הם מרכיבים חשובים בבריאות הגוף. בכל רגע נתון עוברים עשרות מיליוני מסרים המאפשרים חיוניות, חיים, אנרגיה וקיום בגופנו.



איכות יציבותו של כל ילד, היציבה שלו ותנועת חוליות עמוד השדרה תלויה באיכות המסרים מעשרות חיישני תנועה הנמצאים בכל מפרק והנכנסים למערכת העצבים המרכזית. מסרים שאינם סימטריים גורמים לתגובה לא סימטרית של מערכת השרירים התומכים בעמוד השדרה. מתחים נוצרים וגורמים לתת תנועה (ירידה בטווחי תנועה) בין מקטעי עמוד השדרה. תת תנועתיות גורם לשינוי בתבניות תנועה בין היחידות המוטוריות ואיבוד טווחי תנועה. חוסר איזון במערכת השלד בכלל ועמוד השדרה בפרט משפיעים על תפקוד מערכות הגוף וגורמים להידרדרות בבריאות הגוף ובהמשך גם למחלות. תיקון ושמירת היציבה של הילדים תשפיע ותשפר את בריאותם וחייהם כאנשים בוגרים.


גורמים המשפיעים על היציבה

נשיאת תיקים כבדים על הגב בדרך לבית הספר וממנו היא גורם משמעותי ביותר להשפעה על היציבה והתפתחות כאבי גב. תיק ייחשב לכבד אם משקלו עולה על 10% ממשקל הילד. כלומר, אם הילד שוקל כ-35 ק"ג, אסור שהתיק על תכולתו ישקול יותר מ-3.5 ק"ג.  זכרו תיק כבד עלול לגרום נזק עתידי לבריאות עמוד השדרה ואף עלול להוביל לפציעות דוגמאת פריצת דיסק או בלט דיסק גם בילדים

למשקל התיק יש השפעה כל כך מהותית על התפתחותן של בעיות גב אצל ילדים, עד שמשרד החינוך האוסטרי, למשל, אסר כבר ב-1996 להעמיס על ילדים יותר מ-3.5 ק"ג. מובן שלא רק משקל התיק קובע, אלא גם מרחק ההליכה לבית הספר והקומה שבה נמצאת הכיתה.



פעילות ספורטיבית או לחלופין חוסר פעילות הם גורמים המשפיעים על בריאות עמוד השדרה. בקצה האחד מצויים ילדים שמתאמנים הרבה, יותר משלוש-ארבע פעמים בשבוע. הם מפתחים תסמונת של שימוש יתר בשרירים ובמפרקים, שכרוכה בכאבי גב. בקצה השני נמצאים ילדים שלא עושים פעילות גופנית כלשהי, ובמקום זה יושבים שעות מול הטלוויזיה והמחשב.



עודף משקל הינה בעיה הצומחת למימדים בחברה המערבית המודרנית. עודף משקל עם חוסר פעילות הם גורמים המשפיעים על יציבה ובריאות עמוד השדרה.



שלושת הסיבות הנ"ל מתאפיינות בכך שהורים יכולים לעשות הרבה כדי לנטרל אותן: הם יכולים לדאוג למשקל סביר של התיק, לשים לב לפעילות גופנית סבירה של הילדים, לפקח על תזונה בריאה ולהיות קשובים ורגישים אם הילדים מתלוננים על אי נוחות או כאבים כלשהם. כאבי גב בילדות מבשרים על סבירות גבוהה יותר לכאבי גב בגיל מבוגר. יש לעשות כל מאמץ כדי לזהות את הבעיה בגיל צעיר ולטפל בה, ובכך לא רק לשפר את איכות חיי הילד, אלא גם לדאוג לעתידו.


כיצד אנו מאבחנים

הילד צריך לעמוד זקוף ובפישוק קל עם הגב להורה כשרגליו בקו אחד. רצוי ללא חולצה. ההורה עומד מאחורי הילד ומצייר קו דמיוני העובר במרכז הגוף מהראש דרך האגן עד מטה בין הרגליים. הבדיקה היינה כחלק מתהליך מקובל בכירופרקטיקה ונעשית על ידי כירופרקט עם קבלת הפציינט בפעם הראשונה.



על ההורה לשים לב לדברים הבאים:



 להבחין אם הילד מחזיק את ראשו נוטה או מסובב לצד אחד.



 להביט מאחור אם כתף אחת גבוהה מן השנייה.



 להביט על אורך כפות הידיים. האם כף יד בצד אחד גבוהה מן השנייה?



 כאשר האגן בצד אחד גבוה מהשני.



 כאשר האגן מסובב קדימה בצד אחד.



 מיקום כפות הרגליים - האם הן פונות פנימה או החוצה?



 במבט מאחור ניתן לבחון אם קיימת נטייה או כיפוף של הגב הצידה.



 במבט מהצד ניתן לראות אם הילד מכופף קדימה.



 כשהילד שוכב על הגב יש לבחון אם רגל אחת קצרה מן השנייה.



בדיקות אלה הן פשוטות וכל הורה יכול לבצע אותן. במידה וקיימות ספקות לגבי הממצאים, או חוסר ודאות יש להתייעץ עם כירופרקט מוסמך המתמחה באבחון עמוד שדרה של ילדים.